ארה"ב דורשת גישה ישירה למאגרי המידע של האיחוד האירופי לסינון מטיילים

ארה"ב דורשת גישה ישירה למאגרי המידע של האיחוד האירופי לסינון מטיילים

הסכם בין האיחוד האירופי לארה"ב נבחן שישנה באופן משמעותי את האופן שבו ניתן לשתף נתונים אישיים על מיליוני נוסעים ומהגרים.

הרשויות בארה"ב מעוניינות בגישה ישירה למאגרי המידע של האיחוד האירופי לצורך סינון אוטומטי של נוסעים - בקשה שצפויה לעורר מחלוקת בנוגע לחששות בנוגע לפרטיות ושאלות משפטיות על פי חוקי האיחוד האירופי.

ארה"ב דוחפת לשותפות ביטחונית חזקה יותר בגבולות

על פי דיווח של Statewatch, ארה"ב מציעה הסדר חדש בשם Enhanced Border Security Partnership (EBSP). על פי הסכם זה, המחלקה לביטחון המולדת (DHS) תקבל גישה לרשומות ביומטריות המאוחסנות במאגרים לאומיים של האיחוד האירופי.

ארה"ב טענה כי הגישה נחוצה לסינון הגירה, בדיקות ואימות זהויות נוסעים, כולל בבקשות מקלט.

הצעה כזו נדחתה מכיוון שהיא תתרחב מעבר למטרות שיתוף המידע שכבר קיימות באמצעות הסכמים בין האיחוד האירופי לארה"ב.

נכון לעכשיו, האיחוד האירופי וארה"ב חולקים נתונים תחת כמה אמנות והסדרים, כגון הסכם הגג בין האיחוד האירופי לארה"ב, אך אף אחד מהם אינו מאפשר חילופי נתונים שיטתיים מהסוג המוצע כעת עם ארה"ב.

ה-EBSP יהפוך לחובה עבור מדינות פולקסווגן עד 2027. כמעט כל מדינות האיחוד האירופי מהוות חלק מתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב, המאפשרת כניסה ללא ויזה לארה"ב.

מסמך של הנשיאות הבלגית של מועצת האיחוד האירופי, מיוני 2024, הביע חששות מטיוטת העסקה.

הנשיאות חושדת כי חילופי המידע החזויים כלל לא יהיו חוקיים על פי חוקי האיחוד האירופי והעלתה שאלות כיצד, בדרך זו, האיחוד האירופי יצליח למלא את דרישות ארה"ב מבלי להפר במקביל את תקנות הפרטיות האירופיות.

תומכי פרטיות גם מעלים חשש מפני העברה אפשרית של נתונים ביומטריים רגישים לארה"ב.

היעדר תקדים משפטי מעורר חשש

עם זאת, בלב הוויכוח עומדת השאלה האם הסכם EBSP כזה, אם ייחתם, יעלה בקנה אחד עם החוק הקיים של האיחוד האירופי.

החוק הקיים שם דגש על הגנה על נתונים, ואם לא מתקיימים התנאים לניירות ערך חמורים, הוא מצמצם מאוד את החופש של מדינות חברות לייצא נתונים אישיים מחוץ לתחום השיפוט של האיחוד האירופי.

התקנה הכללית להגנה על נתונים (GDPR) היא פרטנית מאוד במונחים של הכללים סביב נתונים וכיצד ניתן לעבד נתונים, וסביר להניח ש- EBSP יפר כללים אלה במסגרת זו.

בהודעת הנשיאות הבלגית צוין כי התחייבויות שכבר נכנסו, כמו במסגרת הסכם הגג בין האיחוד האירופי לארה"ב, אינן יכולות לענות על מה שארה"ב מבקשת.

הסכם הגג, שבאמצעותו מתאפשרת הזרמת נתונים למטרות אכיפת חוק, הוא בעל היקף צר ולא ניתן להשתמש בו כהצדקה לשיתוף שיטתי של נתונים ביחס לסינון שגרתי של נוסעים.

הנשיאות ציינה גם כי ההצעה הנוכחית עשויה לחייב את האיחוד האירופי להתאים את חוקיו להסכם כזה, דבר שרבים בתוך האיחוד שונאים לחשוב עליו.

עוד יותר לא בטוח היא השאלה איזו רמת ממשל מוסמכת לנהל משא ומתן על ההסכם: האם זו משימה של האיחוד האירופי כולו או כזו שמוטלת על המדינות החברות הבודדות.

חלק ממדינות האיחוד האירופי חושבות כי המשא ומתן צריך להישאר תחת סמכות לאומית, בעוד שאחרות אומרות שהוא נופל תחת סמכות השיפוט של מוסדות האיחוד.

מחלוקת זו מעכבת את התפתחותה של תגובה קוהרנטית של האיחוד האירופי לארה"ב.

Data center

(התמונה באדיבות cookieone via Pixabay)

האיחוד האירופי חושש מפגיעה בפרטיות במהלך השיחות

הרעיון כשלעצמו מעורר פעמוני אזעקה ברוב מדינות האיחוד האירופי לגבי עצם הרעיון של שיתוף מידע אישי עצום עם ממשלה זרה.

הדאגה העיקרית היא לפרטיות; למעשה, הסכמי שיתוף נתונים קודמים בין האיחוד האירופי לארה"ב נדחו על ידי בית הדין האירופי לצדק.

באופן ספציפי יותר, נמצא כי הגנת הפרטיות של ארה"ב אינה מגיעה לרמה הנדרשת על ידי האיחוד האירופי, ומגן הפרטיות של האיחוד האירופי-ארה"ב בוטל בשנת 2020 כתוצאה מכך.

למרות שארה"ב העבירה צעדים כמו חוק הפיצוי המשפטי שירחיב לפחות הגנה מינימלית על הפרטיות לאזרחי האיחוד האירופי, המבקרים טוענים שזה עדיין רחוק מלהספיק על פי חוקי האיחוד האירופי.

ההצעה הנוכחית בנושא ה-EBSP נוגעת גם לחששות אלה, כאשר תומכי פרטיות כבר מזהירים מפני מעקב המוני ושימוש לרעה בנתונים.

המתח הזה בין ביטחון לאומי לזכויות פרטיות אינו חדש, אבל ה-EBSP מייצג החרפה של הנושא.

ללא תקדים בשאיפתו, הגישה בזמן אמת של דרישות ארה"ב לנתונים ביומטריים במאגרים של האיחוד האירופי גורמת למבקרים לחשוש שהמעקב הממשלתי ישתבש.

חששות בנוגע לפרטיות מטיילים

למשמעות ההסכם יש השפעות עמוקות על הנוסעים והמהגרים לאיחוד האירופי.

בטווח הקצר, יישום ההסכם עשוי להניע את המדינות המעורבות לבצע בדיקות קפדניות יותר של נוסעיהן בעת המעבר בין האיחוד האירופי לארה"ב.

הסינון עשוי לגרום להארכת זמני הנסיעה על ידי הנוסעים, כמו גם למידע פרטי מוגבר המוגש לרשויות המתאימות. זה מסובך עוד יותר עבור מהגרים בטווח הארוך יותר.

ארה"ב ביקשה גישה לנתונים ביומטריים לא רק כדי שישמשו לסינון נוסעים, אלא גם למטרות הגירה ומקלט.

עם זאת, פרטיהם ישותפו בין רשויות האיחוד האירופי וארה"ב בדרכים שעדיין אינן שקופות לחלוטין עבורם.

מדובר בזמן שבו מתנהל המשא ומתן. הסיבה לכך היא שהם מתרחשים ממש לפני יישום מערכת המידע וההרשאה האירופית לנסיעות (ETIAS). זה יוצר תנאי מוקדם למטיילים שאינם באיחוד האירופי המבקשים גישה להיכנס לאזור שנגן.

המידע יהיה אישי, אך על פי ההסכם המוצע של EBSP, הוא עשוי להיות כרוך בשיתוף הנתונים האמורים עם ארה"ב.

הדבר עורר חששות לגבי האופן שבו נתונים אלה יהיו מוגנים והאם ניתן להשתמש בהם למטרות אחרות, מלבד זו הנוגעת לאישור נסיעה.

Hand holding smart phone

(התמונה באדיבות jcomp via Freepik)

ההסכם מעורר חששות בנוגע למדיניות ההגירה

ההיקף הפוטנציאלי של הסכם שיתוף הנתונים המוצע, רחוק מלהשפיע על נוסעים בלבד, עשוי להתרחב לארגון מחדש של מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי. תחת מבול של הגירה גוברת, EBSP עשוי להפוך את הדברים אפילו יותר מסובך עבור האיחוד האירופי.

לדוגמה, אם מדינות החברות באיחוד האירופי יידרשו לשתף את הנתונים הביומטריים שלהן עם ארה"ב, עשויה להיות לכך השפעה של הנהגת בקרות הגירה הדוקות יותר בתוך האיחוד האירופי עצמו.

יתר על כן, ממשלות האיחוד האירופי עשויות להיות תחת לחץ לתקנן את שיתוף הנתונים שלהן, ובסופו של דבר להביא לחוק שיחייב שיתוף שיטתי של נתונים אישיים בין המדינות החברות באיחוד האירופי.

זה הנושא שהנשיאות הבלגית סימנה כשהעירה כי ה-EBSP "יעודד ניסוח תקנות חדשות של האיחוד האירופי בתחום חילופי הנתונים".

השינויים עשויים להקל על ממשלות האיחוד האירופי לעקוב אחר מהגרים ולנטר אותם, ולהעלות חששות בנוגע לפרטיות.

מכאן עולה גם האפשרות של שיתוף נתונים של מדינות שלישיות דרך שתי המדינות להסכמים בילטרליים במסגרת ESPD, שבתורו מביא שיקולים משפטיים ואתיים נוספים.

בשלב זה לא ברור אם מנגנון כזה יהיה מותר מבחינה חוקית על פי חוקי האיחוד האירופי, אך סביב ההצעה כבר מתעוררות מחלוקות.

מה הלאה?

עדיין לא ברור אם האיחוד האירופי ייכנע לדרישות שהציבה ארה"ב כל עוד המשא ומתן נמשך. הנשיאות הבלגית הציעה לפתח רשימת דאגות, שהמדינות החברות יוכלו לדון בהן במהלך המשא ומתן הבילטרלי שלהן עם ארה"ב.

עם זאת, עדיין לא ברור כיצד היא תתקדם.

בינתיים, האיחוד האירופי נראה חצוי בנושא זה, שכן יש מדינות חברות שרוצות מסגרת משותפת וסעיף נוסף שרוצה הסכמים פרטניים.

ההשלכות של שיחות כאלה בין האיחוד האירופי לארה"ב צפויות לגעת בבעלי עניין שונים הרבה מעבר לנוסעים בלבד, שכן מדיניות הגירה רחבה יותר וחוקי הגנת נתונים מונחים על כף המאזניים.

לפיכך, האתגר יהיה מונח על האיחוד האירופי להשיג את האיזון הנכון - שמירה על הגנות הפרטיות החזקות שלו תוך עמידה בדרישות של ארה"ב בכל הנוגע לאבטחה.

צומת דרכים לפרטיות ואבטחה

הסכם שיתוף הנתונים המוצע בין האיחוד האירופי לארה"ב מייצג רגע קריטי הן לזכויות הפרטיות והן לביטחון הבינלאומי.

ההסכם עשוי לשנות באופן משמעותי את אופן הטיפול בנתונים אישיים, עם השלכות משמעותיות על נוסעים, מהגרים ומדיניות ההגירה של האיחוד האירופי.

ככל ששני הצדדים ימשיכו לנהל משא ומתן, התוצאה צפויה להוות תקדים להסכמים עתידיים על חילופי נתונים ועשויה לעצב מחדש את הנוף של דיני הפרטיות באירופה.