בפריצת דרך משמעותית, מחוקקים באיחוד האירופי הגיעו מוקדם יותר ב-20 בדצמבר להסכם לשינוי חוקי המקלט וההגירה של הגוש, לאחר משא ומתן מרתוני בן לילה.
ההסכם נועד להקל על הלחץ על מדינות קו החזית באמצעות הליכי בדיקה מהירים יותר, ביקורת גבולות הדוקה יותר, ועל ידי חיוב כל החברות לחלוק באחריות לאירוח מהגרים חדשים.
תומכיה היללו את הרפורמה כהיסטורית, בעוד המבקרים הזהירו כי היא עלולה לפגוע בזכויות המקלט ולאפשר ניצול לרעה.
סינון ומעצר
על פי תקנות הסינון החדשות, מי שיחצה את גבולות האיחוד האירופי באופן לא סדיר יעמוד בפני בדיקות חובה שיימשכו עד חמישה ימים כדי לאמת זהות, לרשום ביומטריה, לבצע בדיקות ביטחוניות ולקבוע את הצעדים הבאים.
העסקה מאפשרת למדינות הגבול לעכב את המגיעים במהלך הבידוק במקומות בגבול או בסמוך לו.
ניתן להחזיק ילדים כ"מוצא אחרון" אם חלופות פחות כופות אינן זמינות.
ארגוני סיוע מזהירים כי הדבר מנרמל את המעצר ומגביר את הפרופיילינג הגזעי.
האיחוד האירופי מכחיש זאת, ומדגיש כי האיזונים חייבים לכבד זכויות יסוד.
בדיקה מהירה יותר
הרפורמה קובעת נהלים משותפים של האיחוד האירופי להאצת ההחלטות בבקשות מקלט.
בקשות מאזרחי מדינות עם שיעורי הכרה נמוכים ניתן לעקוב במהירות בגבול בתוך 12 שבועות.
התומכים אומרים כי הדבר יאיץ את גירושם של אלה שנדחו תוך מתן הגנה מהירה יותר לזכאים.
המבקרים טוענים כי בדיקה קטועה מסתכנת בהתעללות.
חלוקת אחריות
מנגנון סולידריות חדש מחייב את כל החברים לסייע בהגעת מהגרים על ידי העברת מבקשי מקלט או מתן סיוע לוגיסטי וכספי אחר למדינות המארחות.
חברים יכולים לבחור שלא לקחת אנשים על ידי ביצוע "תרומת סולידריות" למדינות המאכלסות אותם במקום.
התומכים מאמינים שיתוף נטל חובה יפחית את הלחץ על מדינות השער.
הספקנים טוענים כי ביטול ההצטרפות מאפשר התנערות מאחריות.
החזרת מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה
העסקה מציגה אמצעים חדשים להגדלת שיעורי הגירוש, כולל על ידי קישור שיתוף פעולה בקבלה חוזרת לוויזות וסיוע בפיתוח.
האיחוד האירופי מקווה שזה ישכנע את מדינות המוצא לקבל בחזרה יותר מועמדים כושלים.
פעילים טוענים כי גישה זו אינה אתית וחותרת תחת יעדי הפיתוח.
תגובה למשבר
תקנת משבר חדשה מגבירה את התמיכה הזמינה למדינות גבול המתמודדות עם לחץ חיצוני או נחשולי מהגרים, למשל בשל אינסטרומנטליזציה של מדינה שלישית.
האיחוד האירופי מקווה שסיוע חירום מוגבר יוכל למתן משברים עתידיים.
המבקרים מזהירים מפני חריגה בנסיבות חריגות.
תגובות מגוונות
סגנית נשיא הנציבות האירופית, מרגריטיס שינאס, שיבחה את פריצת הדרך כהופכת את "העקרונות הפוליטיים של ההסכם למחויבויות משפטיות".
נשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מטסולה, כינתה את ההסכם "ציון דרך" לאחר שמוסדות האיחוד האירופי "התריסו כנגד כל הסיכויים". היא הביעה גאווה על מתן "פתרונות".
קנצלר גרמניה אולף שולץ בירך על הרפורמה להקלת הלחץ על מדינות מושפעות כמו גרמניה.
ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס שיבח את המאמצים להבטיח חלוקת אחריות.
עם זאת, המחוקק הירוק דמיאן בואזלאגר מתח ביקורת על הפגיעה בזכויות המקלט, והזהיר כי הדבר יוצר "מחנות כליאה".
ארגוני זכויות אדם, בהם אמנסטי אינטרנשיונל ואוקספם, תקפו גם הם את העסקה וטענו כי היא "אכזרית ובלתי ישימה", והזהירו כי היא מחלישה את ההגנה על פליטים ובה בעת מעודדת מעצר.
השלבים הבאים
הרפורמה זקוקה לאימוץ רשמי כדי להפוך לחוק, שצפוי בחודשים הקרובים.
כללי סינון חדשים עשויים לחול החל ממאי 2024, ותקנות אחרות ייכנסו לתוקף מאוחר יותר.
ההסכם מגיע בזמן שסוגיות הגירה עולות לסדר היום של האיחוד האירופי.
המעברים הבלתי חוקיים נמצאים במגמת עלייה , ולמפלגות הימין הקיצוני יש השפעה גוברת.
לאחר שנים של קיפאון, התקדמות ההסכם מצביעה על כך שהגוש מתגבר על מחלוקות עמוקות בנושא חלוקת הנטל.
עם זאת, נותרו מחלוקות גדולות על איזון חמלה עם שליטה.
השלכות מעורבות על מבקרים ומהגרים מהאיחוד האירופי
לשינויים הגורפים יהיו השלכות מגוונות על אלה המעוניינים לבקר או להגר לאירופה לאחר שייושמו.
המשמעות של הסינון המוגבר עשויה להיות המתנה ארוכה יותר בגבולות כאשר הכללים ייכנסו לתוקף.
עם זאת, הליכי המקלט היעילים עשויים להקל על צווארי בקבוק עבור נוסעים קבועים.
עבור אזרחים שאינם אזרחי האיחוד האירופי המתכננים רילוקיישן לטווח ארוך יותר, ההתמקדות של הרפורמות בבדיקות מהירות וגירוש מסמנת משטר הדוק יותר.
עם זאת, מסלולים משפטיים מורחבים נותרו פתוחים עבור קבוצות מסוימות כמו סטודנטים ועובדים מיומנים.
הכללים החדשים לא ישנו ישירות ויזות קיימות כמו ויזת שנגן.
עם זאת, תוכנית ETIAS הקרובה שתושק במאי 2025 עשויה לראות שינויים כדי ליישר קו עם הליכי הסינון המתוקנים.
בסך הכל, אלה שחולמים על עתיד האיחוד האירופי עומדים בפני רף גבוה יותר וסיכויים מסוכנים יותר.
עם זאת, נמשכים האפיקים עבור אלה המסוגלים לנווט מכשולים חדשים ומורכבים.
השלכות מרחיקות לכת על המדיניות הלאומית
לעסקה יש גם השלכות מרחיקות לכת על מדיניות ההגירה בתוך מדינות האיחוד האירופי.
כל החברות חייבות להמיר את הכללים הסטנדרטיים של האיחוד האירופי לחוק לאומי, תוך עקיפת תקנות מקומיות קיימות בתחומים רבים.
משמעות הדבר היא שמדינות אירופה יאבדו אוטונומיה בתחומי ליבה כמו הליכי בדיקה ומעצר.
עם זאת, נותר שיקול דעת מסוים סביב היבטים כמו מדיניות גירוש.
עקרונות הסולידריות המחייבת שוחקים באופן משמעותי גם את הפררוגטיבות הלאומיות.
מדינות קו החזית התנגדו לחלוקת נטל במשך שנים, אך כעת עליהן לציית.
עם זאת, הגמישות של הרפורמות מאפשרת למדינות מרחב תמרון בנושאים סבוכים כמו איחוד משפחות.
יתר על כן, ניתן לבטל את הסכמתם לרילוקיישן של פליטים באמצעות תרומות כספיות.
בסופו של דבר, האיחוד האירופי שואף ליצור הרמוניה, אך ההסכם משאיר מקום לסטיות מקומיות.
מתח יצירתי זה עשוי להתברר כמאתגר לניהול.
הפשרה המרה משאירה עבודה רבה לפנינו
השיחות המרתוניות הניבו פשרה קשה, אך סיפקו מעטים מכל הצדדים.
התומכים משבחים את מערכת הסולידריות, אך המבקרים מגנים את הפגיעה בזכויות.
כאשר האיחוד האירופי מרחיב סמכויות בתחום רגיש, מנגנוני פיקוח חזקים יהיו חיוניים למניעת ניצול לרעה בעת יישום רפורמות מורכבות.
בסופו של דבר, הצלחת ההסכם תלויה בבניית פלטפורמה שוויונית שתאפשר ניהול הגירה אנושי ומסודר.
אירופה חייבת כעת להגשים את החזון הזה למציאות.