מבוא
בנאום מרכזי שנשא לאחרונה בפני מנהיגי מערב הבלקן, התייחס נשיא טורקיה טאיפ ארדואן למה שהוא ראה כסוגיה הסבוכה של פופוליזם נגד מהגרים בחלק מהמדינות החברות באיחוד האירופי. בפרט, על פי דיווחים של סוכנות הידיעות רויטרס (יולי 2019), רגשות פוליטיים ולאומניים קצרי רואי חוסמים את הצטרפותן של מדינות השואפות להיכנס לאזור הוויזה האירופי, אמר.
מאכזב ומערער?
יתר על כן, טען ארדואן, אי-שילובן של מדינות מערב הבלקן משפיע לרעה על יציבות האזור. ראש ממשלת טורקיה נאם בפסגה של 12 מדינות הבלקן, כאשר כל אחת בתורו הביעו המנהיגים את אכזבתם מהחלטת האיחוד האירופי שלא לקיים את הבטחת שיחות החברות עם אלבניה וצפון מקדוניה.
בחודש שעבר (יוני 2019) החליטו בכירי האיחוד האירופי לעכב החלטה לפתוח בשיחות עם שתי המדינות השואפות, לאחר התנגדות של כמה מדינות צפון אירופיות (עוד על כך בהמשך). כתוצאה מכך, האסטרטגיה של האיחוד האירופי, או היעדרה, נגד הנוכחות הגוברת של סין ורוסיה בבלקן מוטלת בספק.
תגובות מייאשות
ליד בירת בוסניה, סרייבו, האזינו צירי הוועידה לדוברים אחרים שהוסיפו לטיעוניו של ארדואן, לצד ביקורתו על חוסר הרצון לכאורה של האיחוד האירופי להרחיב את הגוש עוד יותר. נציגי מדינות מערב הבלקן, שהביעו חשש מפני פילוג ואפליה המתפשטים ברחבי יבשת אירופה, דנו כיצד לדעתם המצב הנוכחי מרתיע את תקוותיהן של המדינות הצעירות יחסית לממש את הפוטנציאל שלהן.
למרבה הצער, כפי שהמשתתפים היו מודעים, נראה שההתלהבות של האיחוד האירופי להתרחבות נוספת דועכת. פרשנים מצביעים על הרמות המורכבות ממילא של ביורוקרטיה, תהליכי קבלת החלטות איטיים ודעות שונות, כפי שמעידים הליך הבחירה הממושך לאחרונה וההצבעה לתפקיד נשיא הפרלמנט האירופי.
באותה ועידה קרא נשיא מונטנגרו, מילו ג'וקאנוביץ', למנהיגי מערב הבלקן להסכים על גישה משותפת וברורה ולהבהיר את ציפיותיה מהאיחוד האירופי. בהתייחסו לאיטיות בתהליך הגשת הבקשה לחברות בקהילה ובאזור ויזות שנגן, ציין ג'וקאנוביץ' כי עד כה, המדינות המבקשות קיבלו רק איתותים שליליים בתשובה. יתר על כן, אזרחי קוסובה עדיין היו צריכים להגיש בקשה לוויזה אירופית אם ברצונם לנסוע, הוסיף.
יש לציין כי הנציבות האירופית נתנה אור ירוק לליברליזציה של הוויזות לאזרחי קוסובו בשנת 2018, בהתאם לעמידה באמות המידה. בזמנו, הנציב לענייני הגירה, פנים ואזרחות קרא לקוסובו להמשיך להילחם בשחיתות הפנימית. ההצעה לפטור מוויזות נשארת בידי הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית; אם תאושר, נוסעים בקוסובו עם דרכונים ביומטריים אמורים להיות מסוגלים לנסוע לאזור שנגן בקלות רבה יותר, באמצעות מערכת ETIAS למשך עד תשעים יום בשישה חודשים.
מודאגים מפשיעה ושחיתות
באופן משמעותי, יוזמה הולנדית קודמת, בתמיכת צרפת ודנמרק, מחפשת צעדים ורפורמות נוספים כדי לטפל בשחיתות לכאורה ובפשע המאורגן ברחבי האזור. קודם לכן היו חשדות לפעילות זדונית שבה היו מעורבים אזרחים אלבניים ומקדונים.
תוך הוספת ממד נוסף לשיח והדגשת הבקשה שלו עצמה, שעדיין לא אושרה, לחברות באיחוד האירופי שהושקה עוד בשנת 2004, האשים ראש ממשלת טורקיה את הדעות הקדומות האנטי-מוסלמיות במבוי הסתום. לעומת זאת, בכירים באיחוד האירופי ציינו שוב ושוב התעלמות לכאורה מחירויות האזרח וראיות להפרות זכויות אדם תחת כהונתו כראש ממשלה.
דיפלומטיה מפורטת
בקרבת מקום, כפי ששכנותיה יודעות היטב, מונטנגרו מחזיקה במעמד של מדינה מועמדת לאיחוד האירופי מאז 2010. המתיחות עם בוסניה נובעת מהסכסוכים האתניים, הקשיים ורצח העם של שנות התשעים. לאחרונה פיקח הנשיא ארדואן על טקס קבורה מחדש של שרידי אדם שהוצאו, שנערך במקביל ליום השנה לטבח המוסלמים על ידי הכוחות הסרבים הבוסנים.
כפי שמנסחת זאת המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR, צוות חשיבה בינלאומי עטור פרסים עם שבעה משרדים ברחבי אירופה), חיבוק קרוב של טורקיה ירחיק אותה מחיבוק רוסי. יתר על כן, היא סבורה כי היעד הטורקי של יחסים חמים עם הבלקן יכול בהחלט להשלים את סדר היום של אירופה לשינוי. יש לציין כי לאזור הבלקן יש משמעות רגשית עבור הטורקים, ללא קשר לממשלות לאומיות מכהנות. במידה רבה, האימפריה העות'מאנית הייתה אימפריה בלקנית, לא רק במונחים טריטוריאליים אלא גם מבחינת הבירוקרטיה והקאדרים השליטים שלה. ההערכות לגבי מספר האזרחים הטורקים בעלי רקע משפחתי בבלקן נוטות להשתנות במידה ניכרת.
לבסוף, על פי ECFR, טורקיה כנראה חשה הזדמנות באזור, אם כי היא רוצה את מערב הבלקן בתוך האיחוד האירופי ונאט"ו. המועצה מציינת גם כי בימים אלה, ארדואן הפך את הדיפלומטיה שלו לאישית ועבר לגישה פרגמטית יותר. לפיכך, היא טוענת כי האירופים צריכים להתמקד במטרות משותפות במקום להטיל ספק במניעיה של אנקרה.