שר איסלנד קורא להרחיב את ביקורת הגבולות

שר החוץ של איסלנד, ביארני בנדיקטסון, קרא להגביר את סמכויות ביקורת הגבולות והמשטרה בתגובה למאהל מחאה פלסטיני מחוץ לבניין הפרלמנט במדינה.

בפוסט בפייסבוק ביום שישי, כינה בנדיקטסון את עיר האוהלים בכיכר אוסטורוולור "בלתי מובנת" ו"אסון", ודרש את הסרתה.

המפגינים הקימו לראשונה אוהלים ב-27 בדצמבר, וקראו לרשויות איסלנד לאחד מחדש משפחות שהופרדו מעזה ולעצור את הגירושים.

דגלי פלסטין מונפים כהתנגדות השר

"זה לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת שהעיר רייקיאוויק אפשרה להקים את המחנה באתר הקדוש הזה בין פסלו של יון סיגורסון ואלת'ינגי", כתב בנדיקטסון.

"הקבוצה מניפה דגלי פלסטין רבים ומצמידה אותם לעמודי תאורה ואוהלים. אסור לאפשר לאף אחד להניף דגל לאומי במשך שבועות מחוץ לאלת'ינגי באיסלנד כדי למחות נגד הרשויות האיסלנדיות".

ב-18 בינואר האריכה העירייה את היתר הקבוצה להישאר בכיכר, מה שגרר ביקורת חריפה מצד בנדיקטסון.

לדבריו, ההפגנה אינה מכבדת הפגנות טיפוסיות שנערכות מול הפסל הנודע ובניין הפרלמנט.

מנהיג העצמאות יון סיגורדסון דגל באוטונומיה של איסלנד מדנמרק במהלך המאה ה-19.

הרשויות מבקשות להרחיב את סמכויותיהן

בנוסף לדרישה לפינוי המאהל, קרא בנדיקטסון לשינויי מדיניות המגבילים בקשות מקלט, שלדבריו מכריעות את איסלנד ביחס לשכנותיה הנורדיות.

"הדבר הבא שצריך לקרות הוא להדק את הרגולציה על מבקשי מקלט ולהתאים אותם למה שיש במדינות השכנות שלנו", כתב שר החוץ.

הוא הציע באופן ספציפי להגביר את אכיפת הגבולות וכתב: "ההסדר הנוכחי יצא משליטה, הן מבחינת העלויות והן מבחינת מספר הבקשות".

בנדיקטסון גם מתח ביקורת על הפרלמנט שדחה לאחרונה את הצעות הרפורמות של שר המשפטים, וטען כי יש צורך בסמכויות משטרה נוספות כדי לטפל בפשיעה הבינלאומית.

רוב המועמדים מאוקראינה, ונצואלה

על פי דיווחים, 223 פלסטינים הגישו בשנה שעברה בקשות מקלט באיסלנד.

עם זאת, כ-80% מכלל המועמדים הגיעו משתי מדינות בלבד: אוקראינה וונצואלה.

תחת הממשלה הנוכחית, זינקו מענקי המקלט בקרב אזרחים הנמלטים מאלימות או מחוסר יציבות במדינות אלה.

בין השנים 2018 ל-2021, הרשויות באיסלנד אישרו כמעט את כל המקרים בוונצואלה, וסיווגו את התנאים שם כמאוד לא בטוחים.

המלחמה המתמשכת הובילה גם את מבקשי המקלט מאוקראינה לקבל מעמד פליט מאז החלה הפלישה הרוסית.

ויזות ETIAS אינן מושפעות, לעת עתה

דרישותיו של שר החוץ מגיעות שנה לפני כניסתה לתוקף של מערכת הפטור מוויזות ETIAS עבור אזרחים רבים של האיחוד האירופי המבקרים באיסלנד וברוב מדינות שנגן האחרות.

ה-ETIAS יושק במאי 2025 במטרה לשפר את האבטחה ואת בקרת הגבולות באמצעות סינון לפני הנסיעה.

לא ברור אם דיוני הפליטים יעודדו שינויים מאוחרים יותר.

לעת עתה, נראה כי מבקשי ויזות משפחה ועבודה של האיחוד האירופי אינם מושפעים מהדיונים על בקשות מקלט פלסטיניות.

המספר ממדינות אלה נותר קטן מאוד.

עם זאת, כמה משקיעים ונוודים דיגיטליים המבקשים אישורי שהייה איסלנדיים עשויים לעמוד בפני בדיקה קפדנית יותר אם הרשויות ירחיבו את הבידוק.

גבולות הדוקים יותר ברחבי אירופה?

כאחת המדינות הפתוחות יותר באירופה כלפי מבקשי מקלט, עמדתו של שר החוץ מצביעה על השפעות אדוות ברחבי היבשת.

אם המדיניות האיסלנדית תהיה מגבילה יותר, מדינות אירופיות דומות עשויות ללכת בעקבותיה על רקע לחצי הכלכלה וההגירה האחרונים.

בקרת גבולות הדוקה יותר עלולה לפגוע באחדות האיחוד האירופי בנושאי הגירה לאחר המגפה.

עם זאת, כמה מדינות עם ממשלות ימין עשויות לנצל את הרטוריקה כדי להפחית את קבלת הפליטים, להגביל אשרות עבודה, או לדרוש יותר ניירת ETIAS ממבקרים.

המדיניות העתידית של איסלנד תתדלק ויכוחים.

נתיב קדימה

בעוד המחאה הפלסטינית נמשכת מחוץ לפרלמנט של איסלנד, הוויכוח הפוליטי שנוצר לא מראה סימנים של פתרון מהיר.

שר החוץ בנדיקטסון דרש להחמיר את חוקי המקלט ולהרחיב את סמכויות המשטרה, דבר שהפרלמנט דחה לאחרונה.

עם ההסלמה במתיחות, על כל הצדדים לפעול למציאת מכנה משותף.

במקום איומים בגירוש או במעצר, הממשלה יכולה להציע משא ומתן בתום לב כדי להבין את נקודת המבט של המפגינים.

איסלנד אולי מתגאה בפרקטיקות מקלט הוגנות, אבל תמיד יש מקום להתקדמות על ידי שמיעת קולות שוליים.

ראשים קרירים יותר חייבים לנצח כדי למצוא תוצאה צודקת.